תכנית ויסקונסין

תוכנית ויסקונסין 2005-2009

כישלונה של התוכנית להשבת מובטלים כרוניים למעגל העבודה

במלאת ארבע שנים להפעלתה של תוכנית ויסקונסין (מהל"ב), מבקר הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר, במאמר מערכת אשר פורסם בידיעות אחרונות ב-23 במאי, את "הצלחתה" של התכנית. התוכנית הוזנקה בחודש יולי 2005 בארבעה אזורי ניסוי: חדרה, ירושלים, נצרת ואשקלון. במסגרת התוכנית הופעלו מרכזי תעסוקה ע"י זכיינים פרטיים שנבחרו במכרז. התוכנית במתכונתה המקורית זכתה לביקורת רבה מכמה סיבות, ובעיקר הודות לתנאי המכרז אשר קבעו את מספר מקבלי הבטחת ו/או השלמת הכנסה אשר נגרעו מרשימת מקבלי הקצבאות כמדד לתגמול החברות הזכייניות. יתרה מזאת, היעדר ביקורת ומעקב אחר משתתפי התוכנית בעבודות בהם הושמו, אשר הינם ככלות הכל בני אוכלוסיות חלשות, הסתמן אף הוא כנקודת חולשה בולטת של התוכנית.

בשנת 2007, לאור כישלונה של התוכנית המקורית, השיק שר התעשייה והמסחר דאז, אלי ישי, את "אורות לתעסוקה". זאת בישרה את המעבר למודל תגמול על בסיס מספר ההשמות בפועל ולא לפי מספר המשתתפים שהפסיקו לקבל קיצבה. זאת בעוד מובטלים כרוניים בני 45 ומעלה הוחזרו לטיפולן של לשכות התעסוקה באזורי הניסוי, ואילו הזכיינים נותרו עם מקרים קלים יותר. למאמר מערכת מאת אסמה אגברייה-זחאלקה לחצו כאן .

על פי נתוני משרד האוצר, בארבעת שנות פעילותה של התוכנית ירד מספר מקבלי קצבאות הבטחת ו/או השלמת הכנסה בכ-12,300 איש. מנתונים שנאספו ע"י גורמים בלתי רשמיים בשטח, עולה כי מתוך אלו, כ-5000 בלבד מצאו עבודה מתמשכת. המדובר היה לרוב בעבודות ניקיון בשכר נמוך.

בסיכומו של דבר, לדברי פלוצקר, "גם הסטטיסטיקה של לשכות העבודה בעייתית. השימוש במונח "השמה" מעורר מחלוקת, הן בשירות התעסוקה והן ב-"אורות לתעסוקה". אמת, גם לשכות התעסוקה מתקשות מאוד למצוא עבודה מתאימה לגרעין הקשה של המובטלים הכרוניים, המקבלים הבטחת הכנסה. הדרך הנאותה לטפל בהם הייתה ונשארה תוכנית מדגם ויסקונסין המקומית, זו שיועדה במיוחד לאוכלוסיות חלשות, פגועות ומנוכרות שנים מעבודה. בתנאי אחד: שאת כולה תממן ותפעיל מתחילתה ועד סופה המדינה, באמצעות מוסדות ללא כוונת רווח ובלי מעורבות של גורם עסקי ("זכיין") חיצוני.

במאמר מכנה פלוצקר את התוכנית "כישלון של הפרטת שוק העבודה בישראל". לקריאת המאמר המלא לחצו כאן