עובדי חקלאות

המשבר הכלכלי העולמי והעליה הצפויה באבטלה, מחייבים הורדה דרסטית של מכסות העובדים ההזרים

הודעה לעיתונות - 14.10.08

החלטת הממשלה בנושא עובדים זרים, שנוסחה בחוק ההסדרים לשנת 2009, מתאפיינת בניסוחים עמומים והתחמקות מאחריות. לאור המשבר העולמי, והצפי של עלייה בשיעור האבטלה בישראל, היה על הממשלה לקבוע בבירור הקטנה דרסטית של מכסות העובדים הזרים. עמותת מען, הפועלת למען קידום העסקת עובדים מהמגזר הערבי בבניין, בחקלאות ובסיעוד, מגישה כאן את הסתייגויותיה מהצעת חוק ההסדרים בנושא זה, שתידון בקרוב בוועדת העובדים הזרים בכנסת

עמדת הממשלה בשאלת העובדים הזרים, כפי שנוסחה בחוק ההסדרים לשנת 2009, מתעלמת מהשינוי במציאות הכלכלית ובשוק העבודה, והצפי לעלייה בשיעור האבטלה.
החלטת הממשלה אינה כוללת הגדרת מטרות קצרות טווח או ארוכות טווח בכל הנוגע למספר היתרי עבודה. אין בנוסח ההחלטה קביעה חד משמעית לגבי מספר ההיתרים שיונפקו בשנים הקרובות. פרוש הדבר - התחמקות מהתמודדות עם הלובי רב העוצמה של החקלאים וחברות כוח האדם, שידאג גם השנה למנוע את קיצוץ המכסות.
דו"ח אקשטיין לנושא עובדים לא ישראלים (מספט' 2007), שהוגש לממשלה, והמהווה יסוד להתווית מדיניות ארוכת טווח, קבע באופן מפורש שיש צורך להפחית את מספר העובדים הזרים בבניין (עד כדי הפסקה מוחלטת בשנת 2010), בחקלאות (הפחתה ל-5000 עובדים תוך 6 שנים) וסיעוד (ביקורת על העדר מכסות). אולם, בתרגום הקונקרטי של הדו"ח בחוק ההסדרים לשנת 2009, נעלמו כליל המספרים, ונותרה רק התחייבות כללית חסרת שיניים.
חקלאות – החלטת הממשלה קובעת, כי ועדת משנה שעוסקת בנושא החקלאות תציג המלצות לקראת סוף שנת 2008 וכי אלו יהוו את הבסיס למדיניות לשנה הבאה. אלא שדבר זה פירושו דחיית ההחלטה על מספר ההיתרים ל-31.12.08, ואיבוד שנה נוספת. החקלאים טוענים, בצדק, כי לא יתכן לשלול מהם היתרים בהינף יד, וכי שינוי מדיניות חייב להעשות באופן הדרגתי ומושכל כדי לא לפגוע בענף. חובת הממשלה היא להגדיר מטרה ברורה ולצמצם את מספר ההיתרים לשנת 2009 כבר כיום.
עידוד עובדים ישראלים בענף החקלאות – אנו רואים בדאגה את הדרך בה מיושמת ההחלטה על פיילוט לעידוד עובדים ישראלים בחקלאות.

5 מליון ₪ שהוקצבו למטרה זו הם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.
הגדרת שגויה של המועמדים לפרוייקט – הכוונה להגביל את ההשתתפות בפיילוט לאלו שלא עבדו בחקלאות. בכך נמנעת הצטרפותם של אותם עובדים שכבר הוכיחו את נכונותם ויכולתם להשתלב בעבודת החקלאות. לא ברור מדוע מוציאים מכלל חשבון את אותם עובדים שכבר היום משולבים בעבודת החממות והשדה.
גיוס עובדים לחקלאות אינו בעיה כספית בעיקרה. כך מראה נסיונה של עמותת מען. גם בשכר מינימום יש נכונות של עובדים להשתלב בענף, בתנאי שמדובר בעבודה קבועה ולא בפרקי זמן קצרים. המכשול הגדול בפני קליטת עובדים ישראלים מהמגזר הערבי בחקלאות הוא, קודם כל ולפני הכל, העובדה שהם נתפשים כגלגל רזרבי. הם מפוטרים בצורה שיטתית כל מספר חדשים, עם סיום עונה זו או אחרת, או כאשר יש ירידת מחירים, מחסור במים או בשל אסון טבע. בתנאים הנוכחיים, העובדים הישראלים מעדיפים עבודה קבועה, גם השכר בה אינה גבוה יותר, על פני עבודה קצרת מועד ובלתי בטוחה.

לאור התחזית הודאית של מיתון במשק בשנת 2009, והעלייה הצפוייה בשעורי האבטלה, חייב לבוא שינוי דגש וקצב בקביעת מדיניות הממשלה בנושא עובדים זרים. האטה כלכלית מביאה עימה פיטורים של עובדים מעוטי השכלה ובלתי מקצועיים. עובדים משכבות אלה נפגעים ישירות מייבוא עובדים זרים, שתופשים את עבודות הכפיים כמו בניין, חקלאות וסיעוד. עלייה בשיעור האבטלה מחייבת, איפא, צמצום מהיר יותר של מספר ההיתרים לעובדים זרים בשנים הבאות.