צעד קטן אך לא מספיק
גרסת הדפסהדו"ח העוני לשנת 2006 –
בניגוד לתמונה הורודה שצוירה
הרס העבודה המאורגנת, ייבוא עובדים זרים ושכר המינימום הנמוך
דחפו אלפי עובדים, רובם מהמגזר הערבי, אל מתחת לקו העוני
דו"ח העוני שפרסם המוסד לביטוח לאומי ביום ג' 4.9.07 בישר על שיפור מסויים במצב העניים. לפי הדו"ח שיעור המשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני ירד מ-20.6% בשנת 2005 ל-20.0% בשנת 2006. קריאת הדו"ח לעומקו מגלה תמונה מורכבת יותר ומדאיגה: הירידה הקלה במספר המשפחות העניות הושגה עקב העלאה מזערית בקצבאות הזקנה, שהעבירה עשרות אלפי משפחות של קשישים אל מעל לקו העוני. לעומת זאת, מספר המשפחות העניות שנשענות על מפרנס אחד גדל ב-7,000, ומספר המשפחות העניות שנשענות על שני מפרנסים גדל ביותר מאלפיים. כלומר, צמצום העוני הושג דווקא במשפחות שחיות על קצבאות בלבד, ולא במשפחות שמשתתפות בשוק העבודה.
שוק העבודה הפוגעני, שנוצר עקב אימוץ האג'נדה הניאו ליברלית על ידי כל הממשלות מאז 1985, מייצר עוד ועוד עובדים עניים. עובדה זאת ניצבת בסתירה לטענה המרכזית של האוצר כי העברת מובטלים מקצבאות לשוק העבודה – כל עבודה – תבטיח יציאתם ממעגל העוני.
בכל הנוגע למגזר הערבי המצב אף חמור יותר, כאן מגלים המספרים עליה גדולה במספר המשפחות העניות. 9,000 משפחות ירדו בשנה האחרונה אל מתחת לקו העוני. לפי הערכתו של סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי של ידיעות אחרונות (5.9.07) העליה במספר המשפחות העניות בהן מפרנס אחד מ-139 אלף משפחות בשנת 2004 ל-162 אלף בשנת 2006, התמקדה רובה ככולה במגזר הערבי.
המצב הנוכחי של שוק העבודה מאשר הערכה זו: למרות הדיבורים על הצורך לשלב נשים ערביות בשוק העבודה ממשיכה הממשלה לאפשר יבוא של עובדים זרים לחקלאות – תחום כלכלי שיכול לקלוט מיידית עשרות אלפי עובדים מהמגזר הערבי. גם בענף הבניה, שם ירד מספר העובדים הזרים באופן משמעותי, החליפו אותם ערבים ישראלים שעובדים באמצעות קבלני משנה וחברות כוח אדם, וללא זכויות סוציאליות.
מדיניות הממשלה, שלרוע המזל זוכה לתמיכת ההסתדרות, ממשיכה להנציח את הניצול של עובדי הקבלן וכוח האדם. יום אחד בלבד אחרי פרסום דו"ח העוני מתברר כי האוצר ומזכ"ל ההסתדרות מנהלים מו"מ על דחיה נוספת ביישום חוק עובדי כוח אדם, עובדה שפירושה מתן הכשר לניצול עובדים והחלשתם. גם ההבטחה להעלות את שכר המינימום לא מומשה, והתוצאה היא שכר נמוך שמותיר מאות אלפי עובדים מתחת קו העוני.
כדי לשנות את המגמה ולהוריד את שעורי העוני, נדרש שינוי שורשי ביחס לשוק העבודה ובמרכזו 4 צעדים קונקרטיים: א. הפסקת העסקת עובדים באמצעות קבלני משנה וחברות כוח אדם בשרות המדינה, והעברת עשרות אלפי עובדים להעסקה ישירה עם מלוא הזכויות, צעד שיקנה לאלו העלאה של ממש בשכרם ובזכויותיהם. ב. הפסקת יבוא העובדים הזרים כתנאי הכרחי ליצירת מקומות עבודה עבור עובדים ומובטלים עניים בכלל ומהמגזר הערבי בפרט. ג. העלאה משמעותית של שכר המינימום שהפך למעשה לשכר מקסימום כיום. ד. התניית זכיה במכרזים ציבוריים בענף הבניה, בהעסקה ישירה של עובדים על פי תנאי ההסכם הקיבוצי בענף. שינויים אלו ניתנים לביצוע בקלות יחסית. כל עוד נמנעת הממשלה מיישום צעדים בסיסיים אלו אין כל משמעות לדיבורים על מלחמה בעוני.
